סלי מזון שבועיים
איך תרגישו בארוחת הערב,
אם תדעו שהילדים של השכנים
הולכים לישון רעבים?
(שרה, ילדה רעבה)
כשהמורה שמה לב ששרה לא אוכלת כלום, יום אחר יום, היא קראה לה לשיחה.
שרה שתקה, והמורה עירבה את היועצת. "מקרה חמור של אנורקסיה"! הן צקצקו בלשון,
ושלחו אותה לפסיכולוגית בית הספר.
שרה, המשיכה לשתוק גם אצל הפסיכולוגית. בית הספר דרש התערבות של רופא המשפחה,
אשר אמר כי אומנם ש. נמצאת מתחת למשקל הממוצע, אך עדיין אין חשש לתת משקל.
ושרה, המשיכה לשתוק.
ארבע שנים למדה שרה בבית הספר, ואף אחד לא חשב, ששרה אינה אוכלת, כי פשוט אין לה.
רק כשבגרה יותר, היא העזה לספר, כדי לעזור לאחיה הקטנים, שמתמודדים עם בטן מציקה.
כדי להתמודד עם מקרים קשים מעין אלו, של משפחות הסובלות ממחסור בתזונה,
יצא משרד החינוך עם פרויקט מפעל ההזנה.
ילדי בתי הספר היסודיים, מקבלים הזנה בבית הספר, מידי יום.
ומה עם בתי הספר התיכוניים?
ומה קורה בבית? בערב?
עמותת ובנה לא משאירה אותם רעבים. חלוקות מזון, ירקות,
פירות ומוצרים יבשים, מגיעים מידי שבוע למאות איש.
כן, אני ואחי היינו רעבים
עמותת ובנה שינתה את חיינו,
עכשיו אנחנו כבר לא.
